ענת רפפורט / נגיעה |
משיבה זרמי אוויר בין כנפיי, כרוח מן הים.
נוצה אחת מתנתקת משורשה
מיותמת מכנף,
גורלה - כשל עלה בשלכת.
זיכרון - גם הוא נגיעה, טבילה עדינה בחוויה שנמסה.
אטבול ידי במימי נחל הקסמים הזורם
בערוץ העמוק שנסלל במבטינו.
הנוצה תפליג בין פלגי הנחל,
תעבור בשער אצבעותיי
ותלטפני ברוך זך
מוקדש לנדב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|