|
הנגיעה בכריכת הספר שעטפת במו ידייך
משיבה זרמי אוויר בין כנפיי, כרוח מן הים.
נוצה אחת מתנתקת משורשה
מיותמת מכנף,
גורלה - כשל עלה בשלכת.
זיכרון - גם הוא נגיעה, טבילה עדינה בחוויה שנמסה.
אטבול ידי במימי נחל הקסמים הזורם
בערוץ העמוק שנסלל במבטינו.
הנוצה תפליג בין פלגי הנחל,
תעבור בשער אצבעותיי
ותלטפני ברוך זך
מוקדש לנדב |
|
|
דבר טוב קרה
בהתרסקות המטוס
הרוסי לים
השחור,
לפחות לא יהיה
כאב ראש לחברה
קדישה...
'כן לקבור, לא
לקבור, ליד
הגדר, מתחת
לסדין, ליד עץ'
שקועים בים בלי
הצרות, קבר אחים
בשיתוף
פלנגטונים או
איך שלא קוראים
להם...
רוסים לך ת'זכור
שמות.
פרופ' ירמיהו בן
יהודה, לובובניק
שלא מתבייש! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.