אדם מהיר מתעורר
בבוקר הטרם שקבע
צווי ההריסה הייחודיים
כבר נמסרו לו
הערכאות העליונות
דחו את ערעורו התחתוני
בקימתו ממיטתו הוא משליך
חלומות רעים דרך פיו, אל כיור האמבט
שנשטף ונשטף
הוא בוכה על הטף
שלעולם לא יוכל לו
כל מעשיו חבולים
חבטות צדיות שחברת הביטוח
לא תכסה
חלונות בתי השכנים צופים אל ביתו
הם ממתינים רק לו
שייווכח ואז ינפח
את נשמתו ייקח אתו
כך נתבקש מנציג הוועד
נשמתו מוכרחה לדבוק בו היטב
איסופה בנקודת המפגש מחייב
כל האיסורים מגולגלים כעת בשטיח ארוג
ועוד נתין מלכות משוררי מיד יהיה הרוג
(את מה שהיה לי למסור, הפקדתי בכניסה)
דברים שיש לומר אותם כעת, יותר מתמיד:
תמיד תהיה ההכחלה
האוויר יעזוב ויימוג
ייערכו פרידות מרובות משתתפים
שיעלו לי ביוקר
לא יהיה בידי ממון לשלם את
המחיר
הגוף יישמט אל הנפש
ומשהו רע יתרחש
רע בבירור
יינקב מחיר מפורש
שלא ישולם עבורי על ידי איש
מעגלי הכוח המחזיקים אותי תלוי
יוותרו מראש
ואיאלץ לחזור הביתה
לשורשי האוויר הכסוסים
שינפו אותי
לכדי אבקה אחרת
לא טהורה שתישאף בבת אחת
דרך נחירי הבוז שלי
(האח! הידד!)
ניצול השואה הפנימי
גונב בשמי
כיכרות לחם, בקבוקי יין
רהיטים זעירים
ניצול השואה הפנימי שלי
אוגר בתוכי
מכלי שמן, צעיפי צמר
נעלי ריקוד
ניצול השואה הפנימי שלי
כבר השלים עם הצאן, הטובח
עם מצעדי המוות החיים
שעליי להלך בהם
כל יום כעת
ניצול השואה הפנימי שלי
לא זקוק ליידיש
כדי להתקיים בי
מעולם לא הצטרך
כל מה שיש לומר נצעק
העוני מחבק אותי הדוק
כל מה שיש לומר אותו
שייצעק, שייזרק
שיתפרק או יימחק
וכל מה שיש
הוא כל מה שיש
וגם
fk nv aha kunr bmge
כיצד לגשת אל הכתיבה
לאט
מהר
בגוון אחר
בנשימה מהירה
אטית
במלוא היכולת
בלי מוטיבציה
בתכנון לא רצוני
כיצד שיש
כשיש כיצד
מכה בצד
בבטן החשופה
לנשום
עליך לנשום
ולחשב בערך
את המיקום המדויק
של מה שאתה מעוניין
כל מה שאתה מעוניין בו
הוא לגשת
אל הכתיבה
בלי דימוי אחד
בשחיקה גדולה של מפרקי הידיים
וכך בדיוק עליך לגשת
על עקבי הבהונות
(פן תעיר, אדון צעיר)
שרטוט-שרבוט
זמן עבר
איש דהר
כל מה שגהר
נשבר
זמן זהר
איש מכר
כל מה שזכר
נקבר
זמן נהר
איש גער
כל מה שבחר
קורר
(בער, הותר)
התקנות היחידות
התקנות היחידות
שעשויות להועיל
נכתבו ונזרקו
לפח הטיוטות
האינסופי
המחוות היחידות
שעשויות להמית
נחלו. והוחלמו
לפח הבריאות
האין-אוני
התקנות האחידות
הנה העור, מתקלף
הנה האור, מתחלף
הרי הקיר, מתמוטט
הרי הזר, מתקוטט
הנה החור, משתלט
הנה הקור, מתעמת
הרי הקיר, מתעשת
הנה השיר, משתרבט
הנעליים לרגליי גדולות עליי
אזלו לי הקסמים
חדלו בי הסמים
את פעולתם
המשככת
המשכחת
המרתקת
ואני לעוס בידי דבר מה
שמסתו קלה משלי
השירה תיכתב ממילא
ענייה וקלופה
השירה
תיכתב. ממילא
ענייה וצלולה ושדופה
והשירה ממילא
שקופה. ענייה
|
