|
כשהדוכי המלוח
נוהם אל הצוקים
איש גדול מכה
אישה קטנה
תחינה אילמת
סופגת בדממה
כשהגלים המתהפכים
נתקפלו לתוך עצמם
ילד טלאים
פשפש פחים
סעודת ערבו
גוזלים מקרקרים
סתרי בטנו
כששמש תצית
דייג פורש מכמורת
ילדת צמות
חסרת פנים
בוכה בקול שתוק
כשהדלת נפתחת
בתוכה
והים נשימתו כבדה
נוצץ אור יקרות
אינו זוכר
אינו שוכח
שברי ספינות
טרופות בגנזכיו |
|
|
"איבדתי את
הלשון, אז
התחלתי לכתוב
סיפורים. כשהיא
סוף-סוף צמחה
מחדש, כבר לא
יכולתי
להיגמל."
שמואל
איציקוביץ',
בהצהרה חושפנית
בספרו
האוטוביוגרפי
החמישי "הים
הכחול אינו
מתכופף לצלילי
הרוח הנשברת." |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.