מראה האצבעות הגבריות
העדינות,
מגע האצבעות הזה
מסוגל להביא אותי לדמעות
הוא מביא
אותי לדמעות.
אני נותנת לך לראות איך אני בוכה,
ובזמן הזה
אני
בוחנת את פרקי האצבעות,
חריצים-חריצים
שלא ראיתי מעולם.
אני מלטפת אותך, וזה מכה בי
פתאום
כמה מעט אני יודעת עליך,
כלום, בעצם.
ומיד אני רוצה לסגת,
בוא לא ניפרד,
בוא נישאר,
עוד קצת, שאוכל לגלות
עוד חריצים ופרקים,
עוד ממך.
אני מציעה שננסה למשוך קצת,
בשביל העמקת הידע,
אבל
אתה
מקסים, אתה
נפלא, אתה
עוזר לי: אתה אומר שצדקתי
ועדיף
לי
שניפרד.
ובעדינות, ורוך אמתי, אצבעותיך הודפות אותי
הרחק
הרחק
ממני |
