|
רגליים מלטפות רצפה
מוזיקה שקופה לעיניים
נעליים פזורות בשולי החלל
הקור בלבבות האנשים רושף.
פחד החלל הריק נושב בי שקט
גופי מדמם רעדיו לשתיקה
גבישים שקופים למגע האור
חולפים בתוך תבניות הזמן.
רעש מונוטוני של אמת רצויה
מהדהד מבעד לאקרובטיקה משויפת
האנשים נעצרים בעצמם
לאורך הקירות הלבנים מרגש.
אני לא שייך לכאן אמרתי לעצמי
האדוות דעכו על פני המים
מישהי עם נעליים אדומות
דרכה על רגלי במכוון. |
|
|
למה ישראלי צריך
לטוס לחלל כדי
להתפוצץ מעל
פלסטין?
אפשר היה פשוט
לשלוח לו צו
קריאה למילואים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.