במקום שבו תפילה נשמעת
נעצרים ומקשיבים
מחכים לבאות
מתוך הבנה
במציאות
עור נגע בעור
ללא מחיצות
בהתמזגות מלאה
של נשמות
ואני בתוך קליפה
ועוד אחת
להגנה
מסתכלת פנימה
ותוהה
מנסה ולא תמיד מאמינה
בזו התהודה
של גופי למול גופך
של היטמעות בכל תנועה
של הריקוד
והעכשוו הוא כאן
וגם אני אל מול עצמי
עוד מנסה גם להבין
לשאול בלי קול
את זו הנפש שממול
האם אמת?
ולא תמיד עונה ההד
אל מול נפשי בתהודה של כן
והאומנם? הייתכן?
וזו נפשי הפצועה
ממסעות אין קץ
רוצה להיות - היא גם כן
לשכון לבטח
בביתה
ספונה, איתנה, יציבה
ואהובה
18/2/07 |