שמש של בוקר עולה אי שם
מעל ים, הרים, עולם
יושב מולה שוקע במחשבות
על מה שהיה ועל מה שעתיד לבוא
חושב על אהבות שהיו
והלכו בלי להגיד מדוע
חושב על זאת ששלחתי ממני
הקנאה שלה השאירה אותי מדמם ופצוע
חושב גם על זאת שבטעות הרחקתי
כי במקום לשתוק - דיברתי
חושב גם על אהבות שלא היו
כשהיו יכולות להיות
הזדמנויות שהחמצתי כי חששתי
או לא מצאתי את המילים הנכונות
יושב מול שמש שאט אט עולה
מרמזת על העתיד לבוא, בזריחה שקטה
חושב מתי תבוא האחת שלא תלך בלי סיבה
מתי תבוא האחת שלא תהיה נגועה בקנאה
מתי תבוא האחת שלא תברח
גם כשבמקום לשתוק - אני אצרח
אני יודע שאת אי שם מחכה
לא יודע מי את ואיפה אי שם נמצא
אך במקום שפעם הייתה נטועה פסימיות ברורה
אני זורע היום אופטימיות זהירה
בטוח בעצמי שלאי שם אני אגיע, היכן שלא יהיה
וגם אם לא תהיי שם
אני אשב ואחכה |
