השקט הזה, החושך הזה שעוטף אותה.
היא כל כך אוהבת את זה,
יושבת לה שם על הרצפה. מתבוננת בקיר.
סיגריה אחרי סיגריה,
כוסית אחר כוסית.
ושקט.
מנגינה נעימה מתנגנת ברקע, והיא חולמת.
חולמת על כל מה שאין לה..
דפיקות בדלת, היא לא עונה.
דפיקות בדלת, כל כך חזק עד כי נדמה שישברו אותה,
היא מתכווצת בפינת החדר ועונה: "כן?" מפוחד.
הוא צועק עליה, שתפתח את הדלת, "כלבה".
היא קמה בזהירות, מסובבת את המפתח במנעול,
הוא פותח את הדלת בפראות, ומסתכל עליה במבט עצבני.
צועק, כועס, מקלל, שלל מילים והברות יוצאות מפיו.
מכה.
שקט.
עוד מכה.
שקט.
היא לא מוציאה הגה מהפה, והוא מתעצבן כי היא אפילו לא בוכה.
היא התרגלה כבר.
הוא עצבני עוד יותר ממקודם, מכה אותה בחוזקה, מפיל אותה
לרצפה,
היא מתכווצת לכדור ושותקת.
השתיקה הזו הורגת אותו. הוא יוצא מהחדר בטריקת דלת,
היא קמה, נועלת את הדלת, מתיישבת על הרצפה.
מדליקה סגריה אחרי סיגריה,
שותה כוסית אחר כוסית.
והיא לא בוכה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.