נם לי בחצר ביתי
עורקיי יוצאים לטייל
בחלומותיי אני באף מקום
ודמי שולט בכול
מביא את העולם לפתחי
אללי , ישן אני
העולם החמיץ ואני אותו
הלעולם לא ניפגש
האם אין פירור
שיכול ללחוש את הפחד
של האבדה המתקרבת
לא ניתן עוד לעצור
את האבדה הבאה
עלינו לטובה.
עורקיי יצאו לטייל
לבי נשאר במשמורת
לו רק אדע במשמורתו של מי
מי הוא זה
אשר במשמרתו אישן , אתהפך על צד
דומם כקרח בקוטב
בין ריבואות קורים מכפור
לא יבוא במחיצתי כל זר
כל עלה לא ירחף יאוושש חלומי
שקט צחיח, מנוע מלחלום
יקולל בעקרותו
לא יהיה לו זכר לעד
רק אצלי ירחף ינוד כעלה זוטר
מקומו ייפקד בין המקווים
בין המצפים יגבה חלקם
או אז יאחז בידו ויגיד לו
בוא נברח
בוא נשבור ננתץ את אשר ינוד לנו נחבוק
את אשר קרח מולנו. |
