נדמה לי שעוברת עלי טלטלה, לא גדולה במיוחד אך כזאת -
מלווה בסחרחורת קלה
ודפיקות לב עזות.
זה כמו להרגיש את הגוף מתכווץ למשמע אקורד צורמני,
או לקרוא בעיתון שאחד מכל ארבעה ילדים הוא עני,
ולהבין שבעצם, יש צרות גדולות יותר.
או כמו מה שקרה לי פעם כשהייתי קטנה - הלכתי עם אבא למרכז
המסחרי, ופתאום מצאתי עצמי, בטעות, אוחזת ביד של אבא אחר
וברחתי
מהר.
זמן רב לא הרגשתי ככה.
זמן רב לא הרגשתי דבר,
והסערה הקטנה במעמקי הבטן, שולחת נחלים שוצפים אל כל גופי,
שהיה כמדבר.
תשוקות ישנות מתעוררות לחיים,
אני שרה בצלילים הכי גבוהים,
מתמכרת לתחושות, לרגעים הקטנים.
והכל בבת אחת, והכל כל כך חזק, מתפרץ בלי אזהרה מראש.
טלטלה זה כמו לעוף
בתוך הראש.