לאורכו של הרחוב האפל,
פרצופים צפים אלי מחלונות חשוכים,
ועל הקירות הסדוקים אזוב מזדחל,
חולפת בלי הרף פעמיי,
ועיני מושפלות אל הצללים המשתרכים.
השמיים חסרי סיפור, מזלות, מלאכים,
אך פחם שחור, או קלף חרוך מן האש,
של שמש ששקעה, וכוכבים נבוכים,
תחתיהם אני עוברת בלי הרף פעמיי.
מגפיים בלויות מתופפות בעפר ליבי,
פנסים מהוססים ניצתים,
בערוב הליל,
אבל אני תועה כזרה בעירי,
בלי הרף פעמיי,
לאורכו של הרחוב האפל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.