תולעינה החביבה כל היום חופרת וחופרת,
את האדמה מוציאה מהמחילה,
שומרת על ילדיה ובגדים תופרת,
מתקנת גרב, חולצה, ותולה על וו את מעילה.
ביום שמש עלתה תולעינה ממחילתה ללקט קרני שמש,
חשבה תולעינה קרני שמש עוזרים בחימום המחילה,
מפיקים אור בחשיכה, ואולי גם אפשר לשמור מעט
לחורף הקרב ובה.

בארון ישן ועמיד הניחה תולעינה את קרני השמש שליקטה,
ואמרה "בחורף נחמם ונאיר עם קרני השמש את המחילה".
החורף הגיע, ואמא תולעינה הוציאה מתוך הארון הישן והעמיד
קרן שמש אחת שחיממה והאירה את המחילה ממש כמו לפיד.

המחילה חיש התחממה והנה גם אור מאיר את המחילה,
הגיעו שכנים החרגול, החיפושית, וגם הנמלים
התרשמו מהרעיון שקרני השמש היו בארון,
רעיון מעולה אמרה הנמלה והחרגול חשב ושאל,
"קרן שמש מחממת ומאירה אולי אקח לי קרן שמש לעת צרה ? "
ותולעינה מיד אמרה "קח, קח אחת במתנה",
הנמלים היו המומים מהחום והאור ובקשו גם הם לחקור,
איך אפשר את קרני השמש לשמור.

אמרה תולעינה החביבה לשכניה צאו ולקטו קרני שמש
הניחו אותם בארון עמיד,
וכאשר החורף מגיע יהיו לכם קרני שמש תמיד,
תוכלו להתחמם ולהתכרבל בתוך שמיכה,
ואפילו להאיר את העיר מהחשיכה.

ביער הסמוך גרה חברתה ועתה נולדו לה
המון צאצאים קטנים וחמודים,
חברתה של תולעינה ביקשה לבוא לעזרה
בבניית מחילתה החדשה,
אמרה תולעינה
"בשמחה רבה אבוא לעזור,
את המחילה לחפור",
מיד הכינה תולעינה לעצמה צידה לדרך בתרמיל,
כי צריך את המחילה להגדיל.

יצאה תולעינה ליער שבוא גרה חברתה,
עבר שבוע עברו שבועיים ולאחר חודשיים,
תולעינה כמעט הגיע אחת-ושתיים,
תולעינה במסעה כמעט נטרפה ע"י ציפור,
אך תולעינה ידעה על עצמה לשמור.

החורף עבר והאביב הגיע, הפרחים פורחים,
ותולעינה עדיין בדרכים,
הקיץ בה ותולעינה הגיע לחברתה,
לעזור לה בבניית מחילתה.

חפרו וחפרו תולעינה וחברתה,
יום יומיים ואפילו שבועיים,
כאשר סיימו את העבודה,
נחו מעט, אכלו שתו וגם קינחו בגלידה

הודתה לה חברתה על העזרה
הכינה לה תרמיל, ומילאה אותו בצידה,
פנימה הכניסה פירות יער ומים,
מתנות וסוכריות שהספיקו לחודשיים.

יצאה תולעינה לדרכה אל משפחתה,
הקיץ הגיע והשמש בשמיים הופיע,
תולעינה חיפשה צל מקרני השמש החזקות,
ומצאה כדרכה פתרון בין עצי הצפצפות.

עבר שבוע עברו שבועיים ולאחר חודשיים
תולעינה כמעט הגיעה אחת-ושתיים.

הצאצאים חיכו שתגיע ושאלו "נו כבר מתי תגיע"?
החיפושית הנמלה והחרגול,
הכינו לתולעינה  דבר-מה לאכול,
דבש תותים וגם אוכמניות,
שהיו עליה אהובים מאוד.

תולעינה הגיע עייפה מן המסע
ושכבה לנוח על מצע,
החברים ערכו מסיבה לכבודה
כי הייתה מיוחדת ואהודה.

החורף הגיע קר מאוד וענני גשם  בשמיים,
תולעינה לא ליקטה בקיץ קרני שמש,
והארון נישאר במחילה ריק מקרניים.
   
החרגול שקיבל קרן שמש לעת צרה,
הגיע לתולעינה לביתה,
"קיבלתי ממך" אמר החרגול "קרן אחת
שהייתה בארון" ,
"נתתי אותה לצב שיחמם את ביתו הרחב,
ועכשיו את בצרה ולחמם את ביתך את רוצה".
"אני אביא לך קרן שמש מהנמלה ,
היא בטח עמלה וטרחה ולבטח שמרה",

הלך החרגול אל הנמלה וביקש את עזרתה
הנמלה ברצון נענתה ואת קרן השמש נתנה,
לתוך שק גדול הכניסה, הרים אותה על כתפיו
קרן שמש גדולה וכבדה לתולעינה שאהב.

הגיע החרגול עם קרן השמש,
ירד למחילה כמו פולש, וחשב זה ממש מרגש,
פתח את השק שהיה כבד מאוד
פיזר את הקרן במחילה והייתה שמחה גדולה,
הודתה תולעינה לחרגול ואמרה
"בשנה הבאה שוב אתן לך קרן שמש במתנה".