כמו בסרט ישן
עולה המנגינה
כמו בסרט ישן
את נגלית לי בעשן
כמו בסרט ישן
את מתנגנת

את ציור שלא גמור
את תמונה לא ממוסגרת
וכמו הסרט של אז את יותר נקייה
יותר בוגרת

ובתוך הסבך של השנים
הקמטים בפניך זוהרים
וכמו העילבון שבך אלי
כשליבך  בחר חופשה

ולא טוב לי היום
ולא שוכבים יותר
נוחרים מתעלמים ומעירים
וכמו הסרט של אז  
אני דוהה מתבלה בתוך השקט הצועק
לא יכול יותר
לא יודע עוד מתי זה יחלוף


בנתיים שלום בנתיים קצת שקט בנתיים הולכים מטירים את החבל
הולכים בלי לבכות נושרים מתבלים נשכחים לא יודעים
בוהים בתקרה לא מוצאים כוכבים נשברים בסרטים נובחים על כלבים
משתגעים
רואים את היום בשיכחת העבודה מוצאים תשובות בשאלות השתיקה
וניחנק אז חונק אז צועק כי כואב אז עוזב כי עצוב כי לא טוב
יותר כי שלום השלום יכול להפוך בלי מצית למלחמה
בקיצור זה סופו של יום עצוב בלי דיבורים בלי חלומות רחוקים
ומחשבה על העתיד בקיצור הקיצור הופך ארוך בקיצור אני עצוב ודיי
בודד לא פיזית בודד רגשית שזה יותר גרוע אז שלום בתקווה