שיירת אנשים נדכאים
משתרכת לאיטה
בטור ארוך
לפני שער בית החולים.

אין זה מעניינו
של איש הבטחון
מה בליבם;
גלאי המתכות אינו רגיש דיו.

אך את השעון יש להסיר,
אדוני, המפתחות בקופסת הפלסטיק,
את מצפצפת בגלל הנעליים,
זה בסדר, אתם יכולים לעבור.

שורות, שורות,
של רעים ורעיות,
הידיים שמוטות בצידי הגוף,
הפנים נפולות.

מעטים האירועים המשמחים
המתרחשים במקום הזה.

הבניין הישן ישן מתמיד.
השבילים בטון גס.
מזה יומיים
אין הפוגה בגשם.

פנימית ב'
חדר 6

אומרים שזה מסובך
לגדל ילד,
אבל גם אבא
לא מגיע עם הוראות הפעלה.