ויקטוריה לדרמן / צייד קטוע נס |
כופר לעד, גונח מכורח הכמיהה,
קוטם ליטוף וריח, קוצר את קיומה,
שומם, נימול מנגע חושק במרומי,
על נפנופי היגע נצמד לנעורי.
עכור ורם פקוח מחלומות אזוב,
משבלולי העצב למעורות אמוק,
לעד אחוש נינוח, נפער מרגשותי,
מטפטופי הטמע, עטוף בנדודי.
נבצר במשול זכוך ונד לקול עמום,
פוסח הבל רוח נוהר בעלם עול,
קורן מוהל פצוע נובר בחלומי,
עפר חבוט מקוח מוחה על קיומי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|