שרית נוי / זמן |
המילים לא באות,
נתקעות על קצה העט
מכאיבות לראש, שגם כך עמוס
במחשבות על כאב
אני זקוקה לתחושה שיש
בלשחרר את מה שתקוע
במילים
לו יכולתי, לגעת שוב בזמן
כשהמילים נשפכו, לא הכאיבו
עכשיו הן רק מזכירות לי עבר
שאני רוצה לשכוח
לא להיזכר ברגעים שחרטו בנשמתי
את הפחד
זה כבר אומר הכל,
שאני לא יכולה לכתוב
שכואב להסתכל על המילים
ושוב נושכת שפה
ומרחיקה את הדף
כמו את התחושות האלה
ומוותרת על הזמן
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|