בהתחלה רציתי אותך חכם:
שתכניס בי אש.
והאש
שרפה עד
שרציתי אותך טיפש
אך טוב לב:
כדי שתוכל לכבות אותה.
עזרתי לך לדרוך על האפר,
ואז, מלוכלכת כולי
רציתי אותך
מזוהם. מרוחק. פולשני.
הזדיינו על השאריות שלי
שהוסיפו לבעור מתחתי,
כי פשוט לא יכלתי לתת להן לדעוך.
וחיכיתי לפעמים בהן הרגשתי את הצריבה הזאת,
שמרגיעה אותי שאני עוד שם,
נשרפת,
בין כל המסיכות שלי.
ואז רציתי אותך שרוף.
רציתי שתאהב אותי ככה.
כדי שגם אני אוכל לאהוב
אותי.
נשרפתי לעיניך הפירומניות האוהבות,
ורציתי לברוח משם,
ממך,
מעצמי הנשרפת.
ואז רציתי אותך מכבה שאריות אש סוררות.
אבל אני עדיין בוערת בכל עצמותי,
ודמי מבעבע ומאיים להתפרץ.
אני כבר לא רוצה אותך יותר.
אני רוצה לבעור בשקט. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.