חורף לבן / רכבת לילה לתל-אביב |
יושבת לי ברציף
מחכה להגיע הביתה.
הזמן לא זז למרות שהמחוגים בשעון רצים.
הקור מקפיא והעייפות משתלטת
ואני מחזיקה את עצמי שלא להירדם.
ואתה כמו חלום.
רחוק ולא מציאותי
לא רואים ולא שומעים.
אומרים שרחוק מהעין זה רחוק מהלב.
אבל אצלי,
העיניים לא רואות
והלב פועם אותך בחוזקה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|