את הבבואה שעולה אל מול עיני
שיוצא אני למלחמות
את האישה היחידה שרק איתה אשתף
אחלוק את הלילות
כי את העץ שקני בענפיו
את הצלע שחסר בגופי שממנו יוצרת
את חוזק נפשי שכושל הולך יגע
מועד שם ברחובות
את המגדלור המהבהב שספנתי
הרעועה נסחפת ברוחות
את האדמה המוצקה שעוטפת בנועם
את בליל שורשי
את השמים והים שמתאחדים באופק
והופכים לאחד
את בחלומי בלילה מזכירה לי נשכחות
את אהבתי הראשונה
עוד שהיינו תינוקות | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.