|
כל מילותייך
יישארו צרובות
בתוך לבי הפועם
ימתיקו בשעות של צער
בעת זיכרון
על אדם אהוב
יקר בישראל
ההרגשות שציירת בנשמתי
ינגנו וישירו תמיד
חיים ארוכים
יעברו בידיעה
שהכרתי אותך
ועכשיו, אתה אומר
צריך ללכת
השעון מתקתק
וחיים שלמים עוברים בלי משים
מחוץ לבועה היפה שלנו
שיצרנו
עלי שלכת עוד יבואו
יכסו פצעים שנשארו
ושמש האביב
תנחם את דמעות החורף
שזולגות ועצובות
על כך שאתה צריך ללכת
ככה פתאום
מאמצע החיים שלי
לחיים שלך
שקצת השארת מאחור
היית לי כסוכריה מתוקה
כבלון ורוד גדול
בעולם מטושטש עם גוון אפור
תמיד אוהב
תמיד אזכור
וההרגשות שציירת בנשמתי
ינגנו וישירו תמיד
חיים ארוכים יעברו בידיעה
שהכרתי
אותך. |
|
|
החיים הם כמו
גבינה צרפתית.
בהתחלה מסריחים,
אחר כך מעלים
עובש, ובסוף
עוזי לנדאו עוד
מפיל עליכם את
כל הבעיות של
המדינה הזאת.
אחת מתעניינת רק
במצב האספרסו
שלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.