שימי הוד / כבכל שנה |
מקדם פניכם בישיבה על מצבתי
רואה דמעותיכם בפנים כבושות
כל שנה נוסף עוד קמט
עוד שערה לבנה.
קומתכם שחה
ולאט לאט אתם חסרים
גם אצל שכניי הדוממים.
שמח לראותך אחותי
ביחד עם נמרוד
שבאותן שעות תופת נלחם לצדי
וזעקתו עדיין מהדהדת בי
תחזיק מעמד...
עוד קצת...
עוד קצת...
והסוף כבר ידוע וחקוק.
כבר באחת מ"הרגילות"
בביקורו אצלנו לראשונה
לחש לאוזני
כי גילה בך עיניין.
נשארתי עלם נצחי
שאיבד בקרב עלומיו
ואתם הולכים ומתבגרים
הולכים ופוחתים
את מי אראה בשנה הבאה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|