כמו החיים, כך היא זקפת הבוקר.
מאיפה הם באים, החיים, אמא, מאהבה?
מאיפה באה זקפת הבוקר, אלוהים, מאלוהים?

אף אחת לא לידך, ועדיין יש זקפה. היא תיעלם לא לאט.
כמו החיים, בבת אחת, אתה מתוודע אליהם. בפעם אחת אתה חי אותם.
עכשיו או לעולם לא. יש זקפה שתמשך עוד 5 דקות, אם לא תעשה כלום
היא תיעלם.
מה תעשה?

צריך לנצל עד תום את החיים. את הזקפה.
פותח עיניים, מסתכל סביב. מנסה לזכור למה, איך. מה היה פה. האם
סתם זה קרה.
במקרה של החיים, זה לוקח די הרבה שנים להבין.
במקרה של הזקפה ממש כמה דקות.
להבין.
אבל למה צריך להבין, כלומר, למה לא פשוט לנצל את הזקפה, את
החיים.
יש סיבה למה.
כי כמו שכשאת זקפת הבוקר, איתה אתה מתעורר,  אין לך עם מי
לנצל, אז אתה חושב, מהרהר.
כך אני את החיים, חושב-סופג, ממש  לא חי. לא מנצל.
כל יום סובל מהיום, אבל נהנה מהמחשבות.
"או, זקפת בוקר - מה יכולתי לעשות איתך." "או, חיים שלי מה
הייתי יכול להיות איתכם."
בחיים אחרים... לא פה, לא היום, לא השנה, לא בתקופת החיים הזו.
לא הזקפה הזו.  
לבד לבד אין מה לעשות בחיי.

זה לא עניין של דיכאון. אם זה היה דיכאון לפחות יכולתי לחנוק
את עצמי ולסיים את החיים, כי אולי כמו הזקפה שכל הזמן מתחדשת
וכל בוקר כמעט יכולה לצוץ,  אם אמות היום אולי מחר אני אתעורר
בחיים חדשים, עם פוטנציאל.
כל יום אקום עם זיקפה, אבל תמיד לבד.
עד שיום אחד אקום בבוקר עם דוגמנית משגעת, ברונטית גבוהה, עם
שדים גדולים מספיק כדי להוציא לי עין עם הפטמה שלה, רק אם היא
תרצה, אבל מספיק קטנים שאוכל לעטוף אותם, אחד אחד, עם  כף ידי.
וכשאני אקום בבוקר, בדיוק דקה אחרי, היא תגיד לי שהיא רואה
ורוצה  את זקפת הבוקר, שלי,  את החיות,  שלי, ושהיא גם רוצה
לטעום ממנה.  (לא עם הפה, מגעילים). לטעום אותה עם החיות
שלה... עם מי שהיא.

ואז אני אממש את הזקפה,  תוך עשר דקות עם חיוך גדול.
מקווה שאותו יום -  יום שבת הוא, ואין עבודה כי אין כוח לקום
מהמיטה.

אז שוב, זה שאני טוען שהחיים הם כמו זקפת הבוקר זה לא תלונה,
זו הבחנה. לא מדיכאון כי משעמום.
אני אמשיך לספוג - לחשוב מה עוד החיים הם כמו.
לדוגמא, אולי אפילו החיים הם כמו תמרור עצור.  עומדים באמצע
שום מקום.
עומדים. משפיעים על עוד הרבה אנשים אחרים, על מכוניות.
ואולי זה בכלל לא נכון.
אולי דווקא  זקפת הבוקר היא כמו תמרור? עומדת זקורה כמוהו?
האמת? החיים זה חיים, זיקפת בוקר זו זיקפת בוקר שום מטאפרות.
אבל לפחות כשיש זקפת בוקר סתם אפשר לעשות ביד
במחשבה שניה, גם כשעוברים את החיים זה די אפשרי.