|
לחבוק,
ראש עטור
תלתלים כגלים,
לעת ערב,
לעת שקיעה.
לטמון,
פניי בכתף
חמימה ויציבה,
ולהזיל דימעה,
או שתיים.
להיות,
חבוקה בזרועות,
חסונות ואהובות
כל-כך! כל-כך!
ולחוש כאישה.
26.10.82
|
|
אם אני בננה,
והעולם הוא עץ
בננות, אז לאיפה
במשוואה הזאת
נכנסים עצי
הבננות?
שמואל
איציקוביץ'. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.