לעולם לא אביט בך יותר בשתיקה
אם אדע שגרמתי לך מועקה
ולא אחבר לך מילים יחפות עלייך
כדי להעביר בשלווה את לילותייך

לא אחרוז יותר
אף מילה של תקווה
אם תגידי שזה
לא משאיר לי סיבה
להמשיך לנסות אלייך אלייך
ולמצוא ביופייך
את האמת שבעינייך

לעולם לא אשמור עוד בלב
אם תגידי שהכנות חשובה מהכל
אספר ואשפוך לפנייך כל כאב
אם תאמרי שעליי לעבר לחזור

לא אחבר עוד
משפטים של אהבה
אם תבטיחי שבסוף
תישאר לי תקווה
לא אתן לחיים לעבור כך מנגד
כשאת ואני עוד לא מצאנו את השקט

לעולם לא אבטיח דברים שאין סיכוי
ואומר לך בשקט שהכל תלוי
במה שתרצי במה שאתן לך
ואולי יש עוד נחמה
אם תתני לי מנוח בלילות לספר לך
אז תני מקום לנשימה

לא אכתוב עוד שירים
על הכאב ההוא
שעבר לי שנשאר בי צרוב וחקוק
כמו על קיר האבן הקר
אחשוב רק על פנייך
ואמצא מציאות שבה
פושטת ידיים אלייך

לעולם לא אתן עוד לזמן לעבור
בלי לשים את הכל לפנייך
מבטיחה שתדעי יום אחד את הכל
איך חיי נקשרו ברגע אל חייך