לחפש סיבות שייראו אותך, שאתה כן קיים ויש טעם לדבר איתך.
להתעורר כל בוקר לשיגרה רגילה של חיים משעממים
לא לצפות שמחר יפול כוכב כי זה לא שיגרתי.
לא לצפות למשהו מעבר, שיישתלב נכון עם העתיד.
לדעת שבעצם יש נוסחה מסויימת לחיים שכל פעם אתה מנסה בדרך אחרת
לפתור אותה... ותמיד בדרך יש איזו טעות שהורסת את הכל.
לא נותנת לנו להגיע לתוצאה הנכונה...
ואז מגיע הייאוש, מרמים ידיים ומנסים לפתור מחדש.
כשאתה בעצם יודע מה הטעות, באופן מאד ספונטני אתה חוזר עליה
שוב-ושוב... וכך למעשה השיגרה לא משתנה... ואם בטעות אתה מצליח
לפתור... אז זה כבר חסר טעם כי אתה יודע את התשובה, היא הייתה
כתובה בדף האחרון שאליו הצצת - העתיד.

למדתי שתמיד יש דרכים רבות.
ואם לא דרכים אז נוסחאות יותר קלות או יותר קשות.
עם דרך קצרה או ארוכה...
למדתי שאין דרך ישרה שצריך ללמוד לפנות נכון ולאותת לעצמך
לפני
כדי שלא תופתע או תיפגע!
תכיר את הדרך שלך כמשהו מאתגר ואת עצמך כמשהו קשה לפיצוח שתמיד
יירצו לדעת מה הטעם...
להראות את האני האמיתי, כי רק אז המיוחדים באמת יודעים שאתה
קיים.
כדי שהם יתעוררו כל בוקר עם חיוך ויידעו שאתה עדין איתם.
תהיה ספונטני כדי שלא תיהיה שיגרה.
שהעבר ישאר והעתיד ייתקרב.
ואם ייפול כוכב תדע...
תדע שזה סימן למשהו חדש.