אפפוני מחשבותיי, נישאתי על גליהם לדבר עם כם.

בהותירך אותי פוקד הגיגיך לימים
שהיו חיים ועודם
נותרתי כורך תפילותיך, שמונה ושלוש על זרוע חזקה
ואחת שתהא לעטרת ראשי נטויה לך ולך

בסימן זה לזה ובזה זה קושר נשמות ראשן וליבן
שנהיה לאחד חד ומיוחד גם בהיותך מכאן
נתברך ונשתבח גם באין שפתים לומר כך
לבלתי ניפגע בזדון או שגגה ואף בעת אינה ההגנה
לבל נחטא בדמים לשים ראשינו, בקלות יבואו אלינו
הבושה אינה גסה כל עוד יצאה ממשפחתה
לזכור עילוי של נשמה שלא תתייסר בלכתה
בלי נדר בסוף דברים תאמר ועשה תעשה יותר

באין מראיתך
ובהעדר קולך
עדיין חובק אותך.

שמע דוד, אין נחמה במילים