חן לב / פעמוני רוח |
לא באים בלילה
וגם לא כותבים.
צללים חיוורים מן העבר,
תפסו להם מקום בניכר,
כבר לא מטריחים את עצמם
בשביל אחד כמוני.
וטוב שכך, כך נדמה
למרות שהורגלתי לצליל פעמוני רוח
ולדלת עץ הנטרקת בכוח,
בלילות שחורים משנאה.
ואולי אתן להם סתם לצלצל,
רק בשביל אותו זיכרון
וכדי שאדע לאן לא ארצה לחזור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|