[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סופת רעמים
/
לטבוע בזכרונות

אבא.
זה נראה כאילו זה קרה רק אתמול, ויחד עם זה - כאילו זה קרה
לפני מיליון שנה. אבא. אני זוכרת כל שנייה, ויחד עם זה - לא
זוכרת כלום. שלושה שבועות עברו כמעט. שלושה שבועות שבהם אתה
איננו.
אנחנו מנסים להתרגל למציאות ההזויה הזאת, אבל זה קשה. אתה לא
שם. חור שנפער ולא מולא מחדש. פצע שנפער ולא מסוגל להתאחות.
וזה קשה, בעיקר בדברים הקטנים. הקול שלך, הבדיחות, הקינטורים,
השטויות. אין יותר ארוחות בוקר של קרואסונים טריים ובורקסים
חמים בשבת. אין סלט קצוץ דק-דק. אין אבא שמנמנם לו על הספה,
ונרדם במהלך משחק הכדורגל. אין יותר "תבדקו לי מתי יש משחק
כדורסל היום..." או פרצוף מתחנן לקצת פיסטוקים שאסור. אין עוד
טלפונים כל היום, של אנשים שמבקשים את הדוקטור. אתה לא נכנס
יותר בדלת, עם הצעד הכבד שאופייני לך, עם מיליון תיקים ושקיות,
מביא בכל פעם הפתעה קטנה חדשה.
הארוחות המשפחתיות כבר לא אותו הדבר. המקום שלך נשאר שם, ריק.
אין יותר בירה קרה במקרר, התענוג השבועי שלך. זוכר איזה כיף
היה ביומולדת שלך, שישבנו כולם בפאב של דני ושתינו כל מיני
בירות שהוא מכין שם? היומולדת האחרון שלך. שתינו את הבירה
האחרונה שנשארה בבית ביחד, לכבודך. אתה זוכר שהבטחת שנלך
מתישהו לשתות ביחד? הוגרדן מהחבית, זוכר?
והבטחת ללמד אותי איך אתה מכין את הבלינצ'ס, ואמרנו שנכין
כיסונים ביחד... ורציתי להכין לך עוגה, כמו שאתה אוהב, עם
המרמלדה המגעילה ההיא... עוגה אנגלית.
ולא הספקתי.
ואתה לא הספקת כ"כ הרבה דברים. הספר האחרון - לא הוצאת אותו.
אמא הקריאה לי את השיר שכתבת לי. אני זוכרת שהקראת לי אותו
כשסיימת לכתוב אותו. ואני חשבתי לעצמי שאתה כזה אבא רגשני
ומשתפך... זה שיר יפהפה. תודה לך.
זוכר שבאת אליי, יום-יומיים לפני הניתוח ואמרת לי שהכנת הכל?
שיש מים, ואוכל, ונייר טואלט וכו'? ואני בדיוק אכלתי מהזיתים
ההם, ואתה אמרת לי שאם משהו יקרה לך, אנחנו נוכל להמשיך לנסוע
ולקנות אותם שם? טוב, אז אני לא מסוגלת. וגם השאר לא כל כך.
הקופסא הזו עם הזיתים עדיין נמצאת במקרר.
כל המנהגים שהיו לנו, כל הדברים הקטנים... כל הבדיחות
המשותפות. ואיך אתה היית מוכן כל כך... תמיד היית. ואני לא
הייתי בארוחה המשפחתית האחרונה... ידעתי, ידעתי שזה זמן שאול,
ועדיין... לא הייתי בה. איזו מטומטמת.
אמא שבורה לגמרי. וגם אבי ואורי. ואני? צריכה להיות חזקה
בשבילם, ואני מנסה. מנסה לבלוע הכל ולהמשיך. וזה כל כך, כל כך,
כל כך קשה.
זה כמו לטבוע בזכרונות.

אוהבת ומתגעגעת,
הבת שלך.





לזכרו של אבא שלי, שנפטר ב- 7.12.2007.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני צריך לכתוב
רק עוד 17
סיפורים טובים
כדי שאני אוכל
להוציא ספר (עם
17 סיפורים)

פה גדול בונה
קריירה


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/7/08 4:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סופת רעמים

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה