נפצעתי.
לא סתם שריטה, משהו עמוק.

צריך לחטא, לטהר, לנקות, לטפל.
למרוח יוד, לחבוש בעדינות.
לבדוק שלא מעלה מוגלה, שלא נפתח ומדמם שוב.
אסור להזניח.

אבל לא עשיתי את זה.

הזנחתי.

שפכתי יין רותח, צרחתי, בכיתי מכאב.
ואחר כך השתתקתי.
התעלמתי.
ניסיתי לשכוח, לעטוף בשכבות.
התחבושת כל הזמן זזה, הפצע נפתח, מדמם.
שורף, צורב, מריח רע.
כואב.

תחבושת, מעליה בגדים.
שכבות של הגנה, שכבות של הסתרה.
שכבות של הדחקה.

זה לא נעלם.