|
אבדה רוחי
נשבר ליבי
דעכה נפשי
ותפילתי.
כשלו רגלי
יבשו שפתי
כבו עיני
ונשימותי.
נדפה רוחי
נמק ליבי
פרחה נפשי
וחיותי.
אבדו חיי
עם חלומותי
עת געגועי
לאהובתי.
גברו פחדי
חששותי
כאב הזייתי
בחשכתי.
תש כוחי
ממלחמתי
ביגוני
ואשליותי.
תעיתי
במדבר געגועי
ריקם קריאותי
לאהובתי. |
|
הלכתי לכיכר
רבין, איפה
שרצחו את רבין,
עמדתי בנקודה
שרבין עמד בה
פעם אחרונה,
עברה בחורה עם
כלב, בדיוק
כשחשבתי כמה חבל
שלאה כבר לא
בחיים, זה גרם
לי לזיקפה.
שאלתי היא:
האם אני
נקרופיל?
זאופיל?
או סתם
נוסטלגי?
יוסי עמוס חזה,
בשאלה ליגאל
עמיר או לאחותו
הדס עמיר, תלוי
את מי שואלים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.