|
הקלות שבה את שובה אותי
אני קטן
אזיקי שושנים
דוקרים כואבים
ידי נשרטות וליבי מדמם
הקלות שבה את שובה אותי
אני אשם
בעינים בוקרות
וחוזק סופי שנגמר
אני נשבר |
|
|
יש לי רעיון.
לוקחים בקבוק,
נגיד פלסטיק
גדול, ושמים בו
כמה ליטרים
(נגיד ליטר
וחצי)
ואז ממלאים אותו
באיזה נוזל
מוגז, בצבע
שחור, מוסיפים
עוד כמה רכיבים,
ומשווקים בכל
העולם.
אחר כך אפשר
להתרחב לעוד
צבעים.
אחד עם הרבה
רעיונות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.