|
בתוכי יונה לבנה.
החזקתי אברותיה
כתבתי בנוצותיה ציורים על לבי.
תה ירוק מזגתי לפיה
זרדים הגשתי לה.
לחשתי: רפדי את קני.
באה עת קרה.
קפאה בי יונתי.
עפה ממני
אפורה וגאה.
שובל אימרתה מלחך
מסרב לכלא שלי. |
|
|
"גורילה במשקל
חמש טון אוכלת
את הבננה שלה -
איפה שהיא
רוצה"
אבא, על משמעות
החיים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.