עומדת היא אל החלון
ובעינה דמעה
אל האופק מבטה נושאת
מוסיקה רחוקה שומעת
ולבה נחמץ כי יודעת
ששוב לא ישוב
והמפגש השנתי מול שיש קר
כהה הוא אט אט
ליבה השבור מתחמם
אט אט בחלקיו
ולטוב ליבו היא מתמסרת
מנסה אך מסתירה את שברונה
מוסיקה רחוקה שומעת
כי אינה יכולה לגבור
על עצמה
על שהיה
על שלא קברה
וכשמעז שוב לבבה החצוף
להתרחב
שוב חוזרת אל החלון
שוב שומעת
מוסיקה רחוקה
בהשראת "המתים" ג'יימס ג'וייס | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.