תווי גווה זוקפת מול תווי פסנתר
מבין אצבעותיה הזוהר זורם
השמש מפזזת על קליד מאלתר
ורגע מתנשא מעל עולם רועם

אז חומקת הנפש בצעדי פנתר
לשייט ללא מפרש על גב-ים פועם
להתעלס עם החופש זקופת סנטר
להתמסר לנופש לכוכב תואם.    (לAנופש)

האישה בנימי רוח ער
הנושף על הקלידים מכה והולם
מצפה לכינור שיחבור לפסנתר  

נרעד אז הרוח מתאונן וחותם
כאן הרוח גבירתי כאן אני מאלתר
אך היא: אתה חולם! - לי, רק הוא יכנר!


ינואר 2008

ראשית, נאלצתי להסתפק בהגדרה "הומור" - שאינה מתאימה בעליל.
"חיוך",
או "בשילוב עם חיוך", היה מתאים יותר.
שנית, המינוח "אופוס 1" - נבחר רק מתוך תקווה שיהיו עוד...