לפעמים אני תוהה
מה היה קורה אילו
הייתי פוגש אותך
לפני עשר שנים
בין השבילים
בין ההחלטות
מה היה קורה איתי אז?
מביט בפנייך
לא יודע
אם יש בינינו, שקר אחד
שמפחד להתנפץ על פנינו
לא יודע, מה היה קורה
אם הייתי פוגש אותך
לפני שעליתי לרכב
לפני שהתחלתי לנסוע
בכיוון ההפוך
הזמן נוסע
בלי כיוון, בלי לרדת אל השוליים
לתהות, אם כל זה בכלל נכון
לפעמים, אני תוהה
איך יודעים שמצליחים
מה מעיר אותנו בבוקר, לתוך הצלחה
מה משכנע אותנו, שאנחנו בצד הנכון
בצד הנכון של החיים
לוגם מהבקבוק, מביט במראה
זיפים ישנים, הפכו לזקן מדובלל
אפשר להסתיר את הפצעים
ואת, מה היה קורה אם את היית פוגשת אותי
לפני עשר שנים?
לפני המדים, הנסיעה ההיא, הלימודים, המחשבות על שום דבר
היית פוגשת אותי
היינו מספרים אמת שלא הכרנו
שקרים שלא הבנו
איפה זה היה, מציב אותנו היום?
מביט על הבית ממול,
יש אור דולק, וזוג יושב על הספה
לא יכול לראות מכאן, את הבדידות שלהם
את המגע הכושל, את השפתיים הרועדות
יכול רק לדמיין אותך, חולפת על פניהם מולי
כאילו זה קרה, לפני עשר שנים
לאן, לאן זה היה מוביל אותנו?
ועם הזמן, יש השלמה עם כל מה שיש
עם כל מה, שנשאר מאחור, נפל מהידיים
יש השלמה, כמו יודעים, שמשהו חייב להאבד
מישהו חייב להפסיד
אבל אני עדיין חוזר
אל הרגע ההוא,
הרגע שלא היה ובראשי הוא כל הזמן מתקיים
מה היה קורה, אם היית פוגשת אותי לפני עשר שנים
לאן כל זה, היה הולך?