ראיתי את דמותך
יושבת מולי במרפסת
האור, לא שינה את קווי פנייך
המוסיקה, לא העלימה את קולך
ואז את נעלמת
משאירה אחרייך,
שערים נעולים
שבילים מלוכלכים בצבעים כהים
ואני,
עם נשמה זרה ולב של מאהב
רץ אחרייך, ברחובות העיר
חומק ממבטים, קופץ מעל גדרות
דמותך מטשטשת בהמון
את פנייך, אני לא יכול למחוק
נשמה של מאהב עם לב זר
רץ אחרייך, ברחובות
חשכה מוחלטת, זמן אבוד
הבניינים קורסים, הגשרים נופלים
חלונות הראווה מוצתים
הים מתנפץ אל החוף
שוטף מאיתנו את הזוהמה
ואת נעלמת,
מביט בכורסא הריקה שבמרפסת
מגשש עם היד, מחפש מגע
קורא בשמך
ואני,
טורק את הדלת
ורץ אחרייך, ברחובות העיר
מזיע, מתנשף
הגוף סופג את המכות
וממשיך עד הסוף
כל השערים נפתחים
כל הגדרות נפרצות
ואני אחרייך בכל העיר
תמונות שחור לבן, מתחלקות לי מהיד
הנה את, הנה אני
ושוב את נעלמת,
רגע אחד, את מולי
יושבת בכורסא
מחייכת ושותקת
רגע אחד,
אני רץ אחרייך, ברחובות העיר
עם לב זר ונשמה של מאהב |