ישות נצחית / אחרי החתונה |
קדומה וזכה כזיכרונות ילדים
מארצות החום לארצות הקור
חוק אחד לשמיים.
מלאכים שקטים בוראים תקווה
בכול עולמות הכאב
בהם פוסעות רגליהם
אני עוצם את עיניי ונושף אוויר.
אנשים בודדים בעצמם
אני מפיג את רוח האשליה
רוחות קיץ מנשבות גופים עירומים
טיפות מים קרירות לוחשות.
השדות הקמלים של הארץ
מנשירים את עליהם הזהובים
אל רקב הזמן הנסוג
עיניים רבות לחיות הרגש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|