|
מגע הידיים רוחש אהבה
קדומה וזכה כזיכרונות ילדים
מארצות החום לארצות הקור
חוק אחד לשמיים.
מלאכים שקטים בוראים תקווה
בכול עולמות הכאב
בהם פוסעות רגליהם
אני עוצם את עיניי ונושף אוויר.
אנשים בודדים בעצמם
אני מפיג את רוח האשליה
רוחות קיץ מנשבות גופים עירומים
טיפות מים קרירות לוחשות.
השדות הקמלים של הארץ
מנשירים את עליהם הזהובים
אל רקב הזמן הנסוג
עיניים רבות לחיות הרגש. |
|
|
וימאס עם ישראל
מהמצב ויקום
ויאמר "אין
ערבים אין
פיגועים". ויאמר
השרון "כל הערבי
הימה תשליכוהו
ולא אחד תחיון"
וישליכו עוצבות
המחץ הערבים
הימה ויעברו שבע
שנים וישמח לבם
של בני ישראל
ויאכלו וישתו
וישמחו
בדולפינריום.
ויהיה בתום שבע
השנים ויתארגנו
הערבים במצולות
ויקומו כמפלצות
מים ויכו הערבים
בבני ישראל ביד
חזקה ובזרוע
נטויה, והעם?
נקעה רגלו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.