ישות נצחית / לרחוץ |
על פרחי האבק שלא נשמו את האור
פרחה נפשי בלהט תשוקתה
טיפות מים ניגרות
על גופי חושך מיוזעים.
ואחר כך קראתי לזה בשם
וערפילי הבוקר ניצתו בעיניי
ברהב השעות החולפות
מסכת יום האתמול שהכזיב.
היו אלה מילים ארוכות של שקט
לוח לבן לשריטת מרקמי זהב
עפר הארץ לחש לחושיי
את דרך נפשי בכוכבים.
נחשים של אור מתפתלים דרך גופי שמיים
אני בונה מהם נהר גדול של מאורות
פיסות העלטה כוורדים שחורים
נישאות על פני הזרם.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|