שקט אדום / שמשות |
אתה מפזר עליי טל של אושר ענוג ואני, נמסה אל הבוקר איתך. הלילות שלנו נמתחים לכדי כאב, הצללים מרצדים במראה וכמה יופי הבאת... אתה מפרק בשבילי את כל סורגי העבר, הופך לעפר ושולח אל השמש. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|