הוא בא, הניח ידו על כתפה, אמר לה בואי נא ילדתי.
אוהב אני הביטי, ראי.
היא נרתעה לאחור, פחדה להרגיש את הרגש הגדול הזה שנקרא אהבה.
הביט בפנייה, הביט כיצד חושקת היא שפתייה, כיצד נושכת אותן אט
אט.
בליבו הלב כמה לנשיקה, לליטוף ידה החמה.
אך היא מסרבת, האמת היא שהיא מפחדת.
אומרת לו אל נא, אל תעשה זאת לליבי.
נפגעתי פעם אחת, איני רוצה להפגע בשנית.
אמר לה אל תחפשי משמעויות בשמיים בלילה כזה אני שלך.
אל תבדקי אותי פעמיים, אני שלך.
הביטה בעיניו, כבר לא יכלה להתמודד עוד.
לא יכלה להתאפק, לא הצליחה להתנגד לרגש שאפף כל חדר קט בליבה.
אזרה אומץ, עצמה עינייה, נישקה אותו.
הרגישה איך כל גופה מתמלא צמרמורת מתוקה, איך השיער סומר לאיטו
בגבה.
כעת היא מבינה, זו היא אהבה.