בלילה ההוא היינו רק שתינו
תחת הכוכבים, תחת הכישוף
תחת האין סוף הלא מוכר.
והכל עבד והכל היה במקום
ורק הדימיון סחף אותנו,
סחף אל תוך שיכרון חושים
שניפגש עם המציאות.
אבל זה אל הפריע לך
את היית יפה מתמיד,
מתוקה מתמיד,
הריח שלך שיכר אותי,
העיינים שלך גרמו לי להיכנס
אל תוך ים התשוקה העמוק ולא לצאת ממנו.
המגע שלך העביר בי תחושה אלוהית,
כאילו נבראת בשבילי והזמן עמד מלכת שאנחנו ביחד
שניים, לבד, תחת השמיים והכוכבים.
וכשהשמש זורחת זה נעלם כי אנחנו אהובתי
אוהבים של הלילה.
השמש שורפת ומלטפת וגורמת לי להתעורר
עם תחוש של חלום מתוק.
ובלילה שתבואי שוב אהובתי אחכה לך מתחת
לכוכב, זה שהקדשתי לך אתמול ואשאר שם עד שתבואי
ותצילי אותי מהחשכה שעוטפת אותי בלעדייך,
כי את אהובתי קרן האור שלי,
האויר שלי,
את... שלי.