|
בלונים צבעוניים פורחים באוויר
בחום החלומות המנופצים
של ילדי האדם המתורבתים
חללי הלילה רבים לחישה.
אני הולך ומאבד הכרה
בין פעימות זריחה לשקיעה
אור היום זר לעיניי הבלויות
אורות חשמל מרצדים דעת.
לבה קפואה מרצדת כוסות
פרוסות לימון משיקות אניות
לתוך חללי הבנה מוחשית
זרם הגלים נעצר בעיניי.
גופים כבדים בעלטה
פוסעים תבניות של שקט
טבעות מתכת קרות
מנצנצות את אור הכוכבים. |
|
|
לאחרונה הפסקתי
לקרוא סלוגנים
של כותבים
אחרים.
אני נכנס לדף
האחורי, מריץ
חיפוש על השם
שלי ומתמוגג.
בגלל זה אין לי
כמעט רעיונות
חדשים.
יעקב פופק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.