כל אושר החולף בדקה
לפני מעשה דומיה או צדקה,
נתתי אושרי בדרך נדיבה
ועל פני אהבתי נמלא לבי בדאגה,
ודרך לא דרך טהורה או טמאה.
מצאתי עצמי מוצא נחמה
ברגע של שקט, דקה של דומיה.
חווה את האושר הייתכן ויחלוף בכל דקה
לכשאתן אותו בדרך נדיבה
בתמורה פשוטה בדקה הקרובה לדאגה.
אין טעם ברגע אם נפשך לא כאן,
אין רוע ודמע מעשה ידי אדם.
האושר בר חלוף הוא מהעולם,
אם לא ימצאו ילדינו לתתו גם לכולם.
כל אושר חולף הוא בדקה
ואנו נחליפו בדומיה או סתם צדקה,
ללא כל הבנה רק דאגה רבה.
להמשיך ללכת בדרך ספק טהורה ספק טמאה.
לתפוס את הרגע לפני שיעבור
כך יחטא באנושיותו כל דור ודור,
החווה את האושר וממשיך בדרכו
ואינו נמלא צער עד רגע לפני מותו. |
