עדי בר חיים / לחישת נשמתי |
ברגע של שקט הזיכרונות מציפים
הזדמנות לפרוץ הם מחפשים
מבטים מלטפים אני זוכרת
רגעים קסומים אני שומרת
איתך התבגרתי
ממך למדתי
להוציא את האישה שבי
לבטא את הרגשות שלי
כי קיוויתי שתדע
ורציתי שתשמע
את כל אשר על לבי
את מה שלוחשת נשמתי
ועכשיו זה נגמר וקשה לי כל כך להמשיך הלאה
אך אין טעם להמשיך לכתוב את תחושותיי
שהרי עזבנו, ולא תשוב לקרוא את מילותיי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|