"ער לצדך,
מתחבא לצד קרן זווית
רחוק אומנם מהעין, אבל קרוב לבבית.

עומד כאן, מושיט את ידי
עטוף צל ערפל, מחכה שתישני.
אשמור על חלומותייך שקטים ומתוקים
אמחה כל צער, בכל צעד שתעשי.

לא תעמדי לבדך.
במהומות השקט, בבדידות המונית
בכל דרך בה תטעי
שם אהיה -
עם חיוך, צחוק וכתף שתישעני."




נכתב תוך קימה משינה, כתגובה לאימייל שחימם את לבי,
אתם הקוראים אחרי - אל נא תשפטו את טיב השיר, כי לא שיר זה -
אלה מילים שעשו דרכן מלב אחד ללב שני במטרה לשקף חיוך.
שמחו עמי ידידיי.
:)