דוד אוחיון / בטון חם |
זה הזמן לרוץ,
לברוח.
להתחמם, להתחפר,
בבטון הקפוא
שם אני לא לבד
שם אני מועיל
שם אני מתבונן לתוך עצמי ומרגיש אותך
אני רוצה לדבר בשורות קצרות
בהברות חתוכות
בשורות תחתונות.
שם באינסופיות של המחזור
חי בין אלפי מעגלים שנסגרים ונפתחים
שם אני מרגיש בטוח.
מתבונן בשקיעה
כל גווני האדום, כתום, סגול
וחסר לי כתם הדם
שמש אדומה שנופלת אל הים
בימים של מחזוריות אינסופית,
שם הכול רגוע ושקט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|