|
הוא נכנס לחדר ושאל
איך אתה לומד אם אתה ישן?
עניתי אני לא אוהב ללמוד על מלכים
אני מעדיף לחלום
הוא לקח את הספר
ושרף את העתיד
כשהיא צעקה הוא עזב אותי
החלון לא נפתח לי
ולא הצלחתי לנשום
באותו היום הוא נכנס לחדר
ואמר שהוא מצטער
אבל לא היה לי מה להגיד
בערב כיביתי את האורות ועליתי במדרגות
את הכאב שלהם לא יכולתי לראות
הוצאתי את חרבי
ומאז החדר הוא רק שלי
אף אחד לא בא לבקר
אבל לפעמים החלון נפתח. |
|
|
כל הכותב סלוגן
אחד, כאילו שלח
סיפור שלם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.