מדן נריה / יחדיו למנוחות |
עתידן היה לוט בערפל,
בחנות הן נשאו חן בעיני זקן
והוא לקחן עמו לביתו האפל.
תמיד הם היו יחדיו;
כאשר ציווה על רגליו הן נשאו אותו
לכל מקום שחפץ
מדלגות מעל שלוליות של גשם או אבני חצץ.
אבל לא לעולם חוסן:
כאשר התבלו הן מיושן,
ובטרם הספיק להשליכן לאשפה,
הוא נפח נשמתו בתום סבל איום
ושניהם הובאו למנוחות בו-ביום -
הוא לבית העלמין והן לפח הזבל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|